בדיקות דם, אולטראסאונד ובטא
מעקב זקיקים
פעולת הביוץ הנה הליך בסיסי לצורך קליטת הריון, שהרי בלעדיה לא תתבצע פקיעת הביצית מתוך אחד הזקיקים המצויים בשחלות.
על מנת לזרז פעולה זו יש לבצע מעקב זקיקים באמצעות אולטרה סאונד וגינלי, כאשר הליך זה מיועד הן עבור נשים המתקשות לאתר את מועד הביוץ בשל מחזור לא סדיר והן עבור נשים העוברות טיפולי פוריות, זאת לצורך קביעת מינון התרופות ההורמונליות הניתנות לזירוז הביוץ.
מתי יש לבצע מעקב זקיקים ומהי מטרת הבדיקה?
מעקב זקיקים הנו הליך חיוני לצורך זירוז הביוץ, שכן בדיקה זו מאפשרת מעקב מדויק אחר מספרם וגודלם של הזקיקים, עד אשר הם מגיעים לגודל האידיאלי לצורך איתור מועד הביוץ.
הזקיקים גדלים בהדרגה מרגע תחילת המחזור עד אשר הם מגיעים לגודל מספק לצורך פקיעת הביצית, כאשר רק זקיק אחד מתפקע ומשחרר את הביצית שבתוכו. מעקב זקיקים מאפשר מבט מלא על רירית הרחם, שכן עובי הרירית מהווה מרכיב חשוב לצורך התפתחות ההריון. תקינות רירית הרחם נקבעת על פי מידת העובי שלה, כאשר רירית דקה מדי עלולה להוביל להפסקת הטיפולים ולהקשות על קליטת ההריון.
בדרך כלל עובי רירית הרחם מושפע מהליך הביוץ, שכן הליך זה גורם להתעבותה. לעתים, כאשר הליך הביוץ אינו מוביל לעובי מספק של הרירית, יש לנסות טיפול תרופתי מותאם לצורך העבתה, אולם צעד זה לא בהכרח מסייע בכך.
בדיקה זו מתבצעת באמצעות אולטרא סאונד וגינלי, כאשר המתמר מוחדר לתוך נרתיקה של האישה על מנת לחוש ברחשי הרחם והשחלות. אמנם שיטה זו מעוררת אי נוחות קלה בקרב המטופלת, אך היא מאפשרת מעקב מוחשי וממוקד אחר פעילות הזקיקים בשחלות, זאת בניגוד לאולטרה סאונד הבטני אשר מאפשר מבט חיצוני ומעורפל על המתרחש מבפנים.
מכיוון שמדובר בבדיקה וגנילית, יש לבצעה כששלפוחית השתן מרוקנת, זאת לצורך אמינות ויעילות הבדיקה. בדומה לבדיקת אולטרה סאונד בטנית המבוצעת בזמן הריון, גם בבדיקה זו מתבצעת קליטה של גלי קול המעובדים לתמונה בתיווך המחשב.
בדיקה זו נחשבת לבדיקה שכיחה ואינה עלולה לגרום לסיבוכים כלשהם, למעט תחושת אי נוחות רגעית קלה. למרות שהבדיקה עצמה מתבצעת באופן פולשני על ידי חדירה וגינלית, הרי שמדובר בבדיקה קלילה וקצרה, אשר אינה מצריכה היערכות מיוחדת לרבות צום, שהרי לרוב היא מתבצעת במקביל לבדיקות דם לגילוי אסטרוגן ופרוגסטרון. עם זאת, במידה ולבדיקות אלה מתווספות בדיקות נוספות, הרי שאז המטופלת תידרש לצום בטרם הבדיקה.
כאשר מדובר בנשים העוברות טיפולי פוריות, מעקב זקיקים מתבצע בתדירות גבוהה – אחת לכמה ימים, שכן אותן תרופות הורמונליות הניתנות לצורך זירוז הביוץ עשויות לחולל שינויים רבים במערך השחלתי ועל כן יש לעקוב באופן תדיר אחר ההתפחויות השונות באזור. בנוסף, לעתים התרופות השונות עלולות ליצור תגובת נגד בשחלות, כך שביצוע מעקב זקיקים באופן סדיר עשוי להראות זאת ובכך למנוע מצב מסכן חיים.
בדיקה זו לצד בדיקות דם נוספות המתבצעות במסגרת טיפולי פוריות, וכן מעקב אחר עובי רירית הרחם, עשויות לסייע לרופא המטפל להחליט בנוגע להמשכיות הטיפול, בין אם מדובר בשינוי במינון התרופות ההורמונליות הניתנות או בתזמון טיפולי הפוריות השונים.
בדיקות הנלוות למעקב זקיקים – בדיקת דם
על מנת לעקוב באופן האפקטיבי ביותר אחר תהליך הביוץ וקצב התפתחותם של הזקיקים, לרוב יש לבצע בדיקות דם מסויימות, זאת במקביל למעקב זקיקים. בדיקות דם אלו מתבצעות על מנת לבדוק את כמות האסטרוגן והפרוגסטרון בדם, שכן מדובר בהורמונים המהווים תפקיד מכריע בקיומו של הביוץ. בעוד רמות נמוכות של אסטרוגן עשויות להצביע על עליה במימדי הזקיקים, הרי שערכי הפרוגסטרון עולים משמעותית לאחר הליך הביוץ.
בדיקות הדם הנלוות למעקב הזקיקים הן לרוב:
1. אסטרדיול E2
אסטראדיול הוא ההורמון החשוב ביותר מקבוצת ההורמונים האסטרוגניים (הורמוני המין הנשיים). הוא מיוצר בעיקר בשחלות, בשליה ובבלוטת האדרנל. ההורמון אחראי על התפתחות הרחם, החצוצרות והנרתיק וכן על התפתחות השדיים ועוד סימני המין משניים. E2 אחראי גם על פיזור השומן בגוף האישה. הוא מופרש מהשחלה ברמות הולכות וגדלות במחצית הראשונה של המחזור החודשי ומגרה את שגשוג רירית הרחם. ככל שהזקיקים גדלים הוא מופרש בכמות גדולה יותר, עד לשיא שהוא סמוך לביוץ. ההורמון מצוי גם בגברים, אך בכמויות קטנות.
ערכים תקינים אצל גברים: ND-56 פיקוגרם למיליליטר.
ערכים תקינים אצל נשים לפני גיל הבלות: 26-355 פיקוגרם למיליליטר.
ערכים תקינים אצל נשים אחרי גיל הבלות ND-30: פיקוגרם למיליליטר.
סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון ה-E2: בעיות פוריות גם אצל הגבר וגם אצל האישה, הופעת סימני מין של המין האחר (הגדלת שדיים אצל גברים; שיעור יתר אצל נשים). ערכים גבוהים עלולים להעיד על גידול בשחלות. ערכים נמוכים עלולים להעיד על תסמונת טרנר.
2. פרוגסטרון – Progesterone
הפרוגסטרון הוא הורמון מין נקבי המופרש במחצית השנייה של המחזור החודשי. הורמון זה מופרש מהגופיף הצהוב והוא חיוני לתמיכה בהריון בשבועות הראשונים. פרוגסטרון דרוש לגירוי של הרירית להפרשת חומרי מזון לקליטה והשרשה של העובר ברחם, כשרמות ההורמון הולכות ועולות לקראת הביוץ. בדיקת רמות הפרוגרסטרון משמשת להערכה של תפקיד השליה בהריון ולאבחון חולים עם גידולים בבלוטת יותרת הכליה או באשכים.
ערכים תקינים אצל גברים: ננוגרם ND-0.6.
ערכים תקינים אצל נשים: שלב פוליקולרי של המחזור – ננוגרם למיליליטר ND-1.5, שלב לוטאלי של המחזור – 2.3-25.0 ננוגרם למיליליטר.
3. (LH) Luteinizing Hormone – הורמון הגופיף הצהוב
הורמון חלבוני המופרש על ידי בלוטת יותרת המוח. LH אחראי על תהליך הביוץ עצמו – בקיעת הזקיק ושחרור הביצית. אצל גברים LH מעורר את יצירת ההורמון הגברי טסטוסטרון. אצל חלק מהנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות, רמת ה- LH גדולה פי 2 מרמת ה-FSH.
ערכים גבוהים עלולים להצביע על ההפרעות הבאות: תת פעילות של בלוטות המין (אשכים ושחלות), בלות (מנופאוזה), כשל שחלתי, שחלות פוליציסטית, התבגרות מוקדמת, תסמונת קליינפלטר, תסמונת טרנר.
ערכים נמוכים עלולים להצביע על: תת פעילות של בלוטת יותרת המוח.
ערכים תקינים אצל גברים: 0.8-6 מיקרו-יחידות למיליליטר (microUnits/ml).
ערכים תקינים אצל נשים: שלב הפוליקולרי במחזור – 1.8-7.9מיקרו-יחידות למיליליטר.
ערכים תקינים אצל נשים בשלב הביוץ: 13.0-83.0 מיקרו-יחידות למיליליטר.
ערכים תקינים אצל נשים בשלב הלוטאלי של המחזור: 0.7-10 מיקרו-יחידות למיליליטר.
ערכים תקינים אצל נשים אחרי גיל הבלות: 13.0-46.0 מיקרו-יחידות למיליליטר.
נראה כי שילוב בין מעקב זקיקים ובדיקות דם מותאמות, וכן מעקב רציף אחר רירית הרחם, מאפשרים לקבל תמונה מלאה ומדויקת באשר לתפקוד המערך השחלתי, זאת לצורך המשך טיפול מותאם ויעיל.
בדיקות דם / בטא
בדיקת דם להיריון כאמור, מיום החזרת הביציות המופרות לרחם, תקבלי הנחיות לגבי המשך הטיפול התרופתי ואופן לקיחת התרופות, במטרה לתמוך בהשרשה ברחם ובהיריון. חשוב שתוודאי שמצויים ברשותך מרשמים מתאימים להמשך הטיפול. בכל מקרה, אל תפסיקי את הטיפול התרופתי ללא התייעצות עם הרופא. בדיקת ההיריון תתבצע בדרך כלל 12-14 יום לאחר מועד שאיבת הביציות. יש לבצע בדיקת דם להיריון ביחידה שבה את מטופלת או בקופת החולים שבאזור מגורייך. לא מומלץ לבצע בדיקת היריון לפני כן, מכיוון שבמועד מוקדם יותר עלולה להתקבל תשובה חיובית שאינה אמיתית, עקב שרידי הורמון ה-hCG שהוזרק לך, הורמון המופרש גם בהיריון. תשובת המעבדה תתקבל עוד באותו יום וצוות המחלקה יודיע לך אם יש הריון אם לאו.
אם התשובה חיובית, עלייך להמשיך בטיפול התרופתי ולקבוע מועד לבדיקה חוזרת ובהמשך לביקור נוסף, הכולל בדיקת דם ואולטרסאונד, כדי לוודא את תקינות ההיריון. בשבוע 5-6 להיריון כבר ניתן יהיה לראות שק הריוני ברחם, ובשבוע ה-6-7 כבר ניתן יהיה לראות דופק עוברי. מעקב ההיריון ביחידה יסתיים על פי רוב בשבוע ה-7 להיריון, ואז תופני להמשך מעקב היריון אצל רופא הנשים שלך.
אם התשובה שלילית, עלייך להפסיק את הטיפול התרופתי ולקבוע תור לרופא לצורך סיכום מחזור הטיפול הנוכחי ותכנון מחזור טיפול נוסף. זכרי כי אי-השגת היריון עלולה להיות מלווה בצער, באכזבה ובקשיים רגשיים. אל תהססי להיעזר בתמיכה הרגשית המוצעת לך. אם יש לך ביציות מופרות שהוקפאו, תוכלי לתכנן עם הרופא וצוות היחידה את מועד התחלת הטיפול לקראת הפשרתן.